יום חמישי, 17 ביולי 2008

"האם אתה מרוצה מהחיים שלך עכשיו ? לא" / מאת: סיני גז

אני אתחיל דווקא מסוף השאלון עם בועז רימר, העורך הראשי של במה חדשה ואיש-אינטרנט רב זכויות, כיוון שהתשובה האחרונה שלו מאירה את כל התשובות שלו באור קצת אחר. רימר מנסח לעצמו שאלה: "האם אתה מרוצה מהחיים שלך עכשיו?" ועונה בפשטות, נחרצת ודוקרת כמעט, "לא".

התשובה הזו מפתיעה כיוון שרימר משדר בתשובותיו דווקא תחושת הנאה כללית מהחיים תוך כדי שהוא "מעצב בחורות בסקונד לייף וטוחן את האקסבוקס 360." מה גם שאנרגיות חיוביות מדליקות אותו וצלילי הנאה לא רצוניים הם הצליל האהוב עליו. בתשובה לשאלה "את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא" עונה רימר "של כולם" , נראה שניהול אתר היצירות העברי הגדול ברשת, בו אנשים שופכים את קרביהם בפומבי, עשוי לקרב אותו לכך. אגב, לא מפתיע שהאירוע התרבותי שהשפיע עליו הוא הולדת המחשב האישי.

The Supermen של דיויד בואי השפיע עליו יותר מכל והוא היה רוצה לעבוד עם ג'ימי הנדריקס כיוון ש"נראה לי שיש לו תובנה שלי אין". רימר חושב שניתן לשפר את העולם "עם חינוך יותר טוב וקצת האטה במירוץ העכברים", נשים יפות עם חיוך מסויים הן החולשה הגדולה שלו. וכשהחיים קורצים הוא צוחק. טיפשות וחוסר יכולת מביכים אותו, "במיוחד אם הם שלי" הוא מוסיף.

רימר מקווה להיות "בכל מקום" בעוד 10 שנים ויוצא מדעתו כשיש לו רצון לשנות דברים שאין לו שליטה עליהם. הוא היה רוצה לשוטט בעתיד Post Scarcity (תקראו בלינק המצורף) וחושב שהדבר המטופש ביותר שעשה היה כשהעליב אנשים כשהיה שרוי במצב שכרות מתקדם. אז למה לכל הרוחות הוא לא מרוצה מהחיים שלו עכשיו ?

יום שישי, 11 ביולי 2008

"הייתי רוצה שאבי המנוח יענה על השאלון" / מאת סיני גז

האמת היא שלא ציפיתי לכך. לא ציפיתי שבתיבת הדואר האלקטרוני שלי ינחת קובץ התשובות של יגאל סרנה. לא ציפית שסרנה יסכים להשתתף בשאלון שלי, בלוג קטן ועצמאי, אחרי הקילומטרז' העיתונאי המרשים כל כך שצבר בעיתונות הממוסדת. אבל הוא הסכים. ומלבד ההפתעה בהיענות המהירה שלו הפתיעו אותי התשובות שלו – קצרות , פשוטות וחדות , כמעט ההפך הגמור מהכתיבה הארוכה והמפותלת בספרים ובכתבות שלו.

סרנה, אמן המילים הארוכות החליט לענות בקוד צבאי כמעט – התשובות שלו במקרים רבים היו קצרות מהשאלות. "לידתי" הייתה תשובתו לשאלה מהו האירוע התרבותי המשפיע בחייו. במילים "סופר. סבאלד הגרמני. מרתק אותי. מת." הגדיר את האמן שהיה רוצה לעבוד איתו– קצר , פשוט וחד, כמעט בלי נשימה. קטוע אפילו.

השאלון איתו נע על הגבול הדק שבין רצינות לציניות. הוא לא פירט את האלבום או השיר שהשפיעו עליו ורק ציין ש"יש המון". הומור מצחיק אותו, שירות בצה"ל הוא הדבר המטורף שעשה בחייו. הוא טוען ששכח את הדבר המטופש ביותר שעשה, לא מציין מה היו משאלותיו לו היו לו שלוש משאלות אבל זוכר ש"השלישית הייתה בריאות". סרנה מוותר על ניסוח של שאלה בטענה ששאלתי כבר הכל.

אבל מן העבר השני, הרציני יותר הוא מציין שתמונה של משפחת אימו "מלפני הכיליון" היא התמונה שהשפיעה עליו יותר מכל. מביך אותו להישמע טיפשי, מה גם שטיפשות ומניפולציה מוציאות אותו מדעתו, היה רוצה לבקר בתקופת המנדט וצליל המראת מטוס הוא האהוב על סרנה שמגדיר עצמו "עיתונאי שטח".
"אנשים חכמים. תחקיר טוב. ספר מרתק. ובעיקר מסע לחו"ל" כותב סרנה, הם הדברים שמדליקים אותו מבחינה יצירתית, סקרנות היא החולשה הגדולה שלו. אין לו מושג איפה הוא יהיה עוד 10 שנים אבל עכשיו הוא "עובד על כתבה גדולה וממשיך לאט ספר שיקרא "סוכן מפוקפק" על ישראלי מסוף המאה ה19". השאלה האחרונה "מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה" מוציאה מסרנה תשובה מפתיעה ומסקרנת, "אבי המנוח" הוא עונה וחותם את השאלון.